שני לנדאו, הגיעה לשלבי המיונים הסופיים גם בעונה הראשונה וגם בעונה האחרונה של התוכנית "חתונה ממבט ראשון", אך בשתיהן היא לא הגיעה למעמד הנכסף ולא עמדה עם אף אחד מתחת לחופה. היא עדיין מחפשת אהבה וזוגיות, ובאומץ מספרת על כך שהיא מוכנה לנסות את כל האפשרויות וגם לקחת סיכונים ולהיחשף כדי למצוא את מה שהיא מחפשת. "אני כמו תמנון. שולחת את עצמי לכל כיוון אפשרי ומקווה שמשהו נכון וטוב יתפס".
למרות שחוותה שתי אכזבות מהתוכנית, היא מאמינה שהקונספט מאחוריה מושלם עבורה וחוסך הרבה מהבעיות שיש היום לרווקים בעולם הדייטינג השטחי ורווי האפליקציות והאתרים. "בחתונה ממבט ראשון עוברים מיונים קפדניים, מבחני אופי ואישיות והתאמה ביולוגית. זה אומר שמישהו כבר בדק את השטח והבין שיש התאמה מסוימת ופונציאל, בניגוד לדייטים שאת מגיעה ובשנייה הראשונה את יודעת שזה לא זה. בנוסף, הידיעה הזו שחייבים לתת צ'אנס ולנסות היא מעולה עבורי. אני שונאת דייטים ראשונים וגם לא טובה בהם כל כך, בתוכנית, החשש הזה מתבטל", היא אומרת.
צרו קשר עם שני בפרופיל הפייסבוק שלה >
"היו לי כבר הזדמנויות להתחתן"
שני, בת 34 מראשון לציון, לא מוכנה להתפשר על בן הזוג שילווה אותה כל החיים. "היו לי כבר הזדמנויות להחליט שזהו, אני מתחתנת ולא נורא שזה לא בדיוק, אבל אני לא שם. אני מאמינה שיגיע האחד שיגרום לי להרגיש שיש התאמה טובה, שיהיה לנו כוח ביחד וששנינו נדע שזה לתמיד. אני לא אומרת שזה צריך להיות פשוט וקל או שיש מושלם, זוגיות דורשת השקעה ועבודה – אבל חשוב להרגיש שלם עם זה שאתה בוחר להיות איתו כל החיים".
את יוצאת להרבה דייטים?
"עכשיו הרבה פחות. היו תקופות שהסכמתי לצאת לדייטים גם כשחשבתי מראש שאין לזה סיכוי, רק בשביל שלא יגידו שאני בררנית ובעיקר בשביל לרצות את אלו שניסו לשדך. אבל למדתי שזה בזבוז זמן, היום אני יוצאת לדייט רק בתנאי שאני שלמה איתו ומרגישה שיש לו פוטנציאל אמיתי".
איך עושים את זה בזמן הקורונה?
"זו תקופה מאוד לא פשוטה. הייתי בבידוד ומיד אחר כך התחיל הסגר כך שהייתי המון זמן לגמרי לבד. התקופה הזו שמה זרקור עוד יותר גדול על החוסר בזוגיות ועל הצורך שלי בה. זה מאוד חסר לי עכשיו.
"יין אצלי או אצלך?" – לא עובר אותה
היא מורה לחינוך גופני, עם אנרגיות שמרוכזות היטב בכל ה-150 סנטימטר שלה. בעלת תואר שני בניהול מערכות חינוך, אך עיקר המשמעות שלה בחיים נובעת מהיותה מחנכת של כיתה י' עד י"ב ורכזת מעורבות חברתית בתיכון בו היא מלמדת בראשון לציון. "אני מאוד אוהבת את העבודה שלי וכשאני מספרת עליה לאנשים הם רוצים להפוך להיות מורים בעצמם.
"בצד הזוגי, זה פחות יתרון להיות מורה", היא צוחקת. "רוב הקולגות שלי הן נשים, אין הרבה אינטראקציה עם גברים בעבודה, ובבתי קפה כבר פחות מתחילים עם בנות היום".
מנסים לשדך לך הרבה?
"כן. מצד אחד זה מאוד מחמיא שתופסים אותי כמישהי ששווה לשדך לה, מצד שני, זה צובע את הכל. לא משנה לאיזה הישגים אני מגיעה, תמיד יציגו אותי כרווקה שצריך למצוא לה מישהו וזה מתיש. חוץ מזה שנורא מבאס אותי כשמנסים לשדך לי מישהו רק בגלל שגם הוא רווק בלי לחשוב אם אנחנו בכלל מתאימים".
למה את לא אוהבת דייטים ראשונים?
"זה תמיד מרגיש לי טכני ומאוד מביך. יש גם נטייה היום לקצב מהיר מדי, אני מרגישה שגברים שכחו קצת איך להתנהג בכבוד מול מישהי שהם מתקשרים איתה, פתאום נעלמים או שסתם מושכים זמן – זה לא בשבילי. גם חשוב לי באיזה שהוא מקום לתאם ציפיות די בהתחלה, אני תמיד מרגישה שאני צריכה להבין בין השורות מה הצד השני רוצה ומה התוכניות שלו קדימה. בואי נגיד שכשאומרים לי 'אז יין אצלי או אצלך?' בדייט ראשון – אני עונה שלא. זה לא מתאים לי".
אז מה את מחפשת עכשיו?
"מה שחיפשתי תמיד", היא מחייכת. "כמובן שבתור התחלה צריך שאני אוהב את הסגנון והלוק שלו, מעבר לזה מאוד חשוב לי שהוא יהיה אינטיליגנט, עם עבודה מסודרת ושאיפות גבוהות. חוש הומור קריטי עבורי, אני יכולה להיות צינית וצריכה מישהו שיבין אותי. אני גם מאוד אנרגטית וצריכה מישהו שמתחבר לזה ויכול לעמוד בקצב", היא מסכמת.
